במאמר זה נלמד על טכניקת הפיוטה - peyote stich!

על הטכניקה:

למרות שבטעות מחשיבים את טכניקות החריזה כיפניות, הן למעשה מגיעות אלינו מכל העולם ומכיוון שכיום משתמשים בעיקר בחרוזים יפניים, נוטים לטעות ולחשוב שהטכניקות יפניות!

תך הפיוטה מגיע אלינו מדרום אמריקה ויש אף עדויות לשימוש בתך במצרים העתיקה, בטכניקת הפיוטה ישנה אפשרות לעבוד עם מספר חרוזים זוגי או אי-זוגי, ויש גם פיוטה טאבולרית (מעגלית-ספירלה). לרוב אנחנו משתמשות בפיוטה זוגית.

בפיוטה אי-זוגית משתמשים בעיקר כשאנחנו יוצרים משטח עם דוגמא ובדוגמא נדרשת נקודת אמצע!

כאשר חורזים רצועת פיוטה עם דוגמא רצוי לעבוד עם חרוזי דליקה על מנת לקבל תוצאה איכותית ומדוייקת יותר.

איך חורזים?

> משחילים חרוז ונכנסים אליו מהצד השני – חרוז זה נקרא חרוז סטופר ובעצם מחזיק את שאר החרוזים במקום ולא נותן להם לברוח. אחרי שנסיים כמה שורות – יש לזכור לשחרר את החוט מהחרוז.

> משחילים את כמות החרוזים הרצויה לרוחב הרצועה שאנחנו הולכים ליצור – המספר חייב להיות זוגי ויש לכלול את חרוז הסטופר בספירה.

> משחילים חרוז נוסף ונכנסים לחרוז השני מהסוף (מדלגים על החרוז האחרון שהוספנו).

> משחילים חרוז נוסף, מדלגים על חרוז ונכנסים לחרוז שאחריו – וכך בעצם ממשיכים – נכנסים כל פעם לחרוז הבא עד סוף השורה.

> כאשר סיימנו את השורה, אנחנו בעצם יוצאים עם החוט מהחרוז האחרון בשורה, משחילים חרוז נוסף ונכנסים לחרוז האחרון שהוספנו – אנחנו בעצם מסתובבים וחוזרים חזר דרך השורה האחרונה שהוספנו.

שורה בסגול כהה – שורה ראשונה שהשחלנו – קו אדום באמצע

שורה בסגול בהיר – שורה שניה שמפצלת את השורה הראשונה לשתי שורות – קו כחול

> משחילים חרוז נוסף ושוב כמו בשורה הראשונה – מדלגים על חרוז ונכנסים לחרוז הבא – עכשיו הרבה יותר קל לנו כי החרוזים שאנחנו צריכים להיכנס אליהם בולטים ואנחנו בעצם ממלאים את הרווחים בינהם.

> ממשיכים כך עד שמסיימים את האורך הרצוי.